בוודאי שלא. בוודאי שכן. הכיצד?
מדברים על מטרות. על הצלחות. לדעתי הכי חשוב להסיר את ההדחקה על היכולות ועל האפשרויות. לדעת היטב היכן אתה מצוי בכל אחד מיכולותיך. את המטרות, אם רוצים להצליח, יש להצמיד היטב ליכולות.
רבים מחליטים לעשות מהלך רצוי כלשהו, "מנסים ונכשלים" עוטים על עצמם מצב רוח שנובע מהניסיון שלהם ומגיעים למסקנה שזה לא בשבילם. ופורשים למשהו אחר.
וזהו כשל מחשבתי. אם למשל, אינך יודע עדין לנגן בגיטרה ואתה מציב לעצמך מטרה לנגן יצירה מסובכת, זה לא נקרא "ניסיון" ולתוצאה לא קוראים "כישלון". זה רק אומר שאין לך מושג מה יכולותיך ברגע זה. לו ידעת שאינך יודע, היית לוקח שיעור ראשון בגיטרה ומן הסתם מצליח להוסיף לעצמך קמצוץ של יכולת. על גבי זה, היית מוסיף עוד קמצוץ וכך היית מתמיד ומתקדם.
ובאשר לפתיח. בוודאי שאדם איננו יכול להרים על גבו טון בבת אחת. ברם הוא כן יכול לשאת ג'ריקן של עשרים ליטר, בכל אחת מידיו. וכך, בסבלנות, הוא יכול לשאת ג'ריקנים הלוך ושוב, עד שיזיז טון של דלק, למשל, ממקום אחד למקום אחר.
