כשהפסקתי לעשן סיפרתי לכל אחד על כך. כדי לחשק עצמי. ידעתי שיש לי התמכרות וחולשה אז גייסתי דעת קהל.
עישנתי ארבע חמש חפיסות ליום וירג'יניה. האצבעות האוחזות בסיגריה היו צהובות כתומות בורדו.
בגיל ארבעים החלטתי להפסיק לעשן. לא מסיבה רפואית. שיחקתי טניס כל יום והייתי בכושר שיא. אלא מסיבה תרבותית. השפעת ארצות הברית הגיעה לארץ, וכל מיני ארחי פרחי התחילו להתלונן ולדרוש לא לעשן על ידם.
מה עשיתי?
תחילה ניסיתי לצמצם לעשר סיגריות ביום. חשבתי שאם אצליח, לא אצטרך להפסיק לגמרי. עשר סיגריות ביום נראו לי כזניחות עבור הריאות שלי. הרי נסיעה על אופנוע אחרי אוטובוס מכביד על הריאות כאילו דחסתי כמה חפיסות בבת אחת.
נוכחתי לדעת שאיני יכול לצמצם בסיגריות. זה הקשה עלי בעבודה. כי תודעתי הייתה עסוקה מידי בעישון. להתאפק ולהמתין לסיגריה הבאה. ובכן, הגעתי למסקנה שאני חייב להוציא כליל, מעולמי את הסיגריות.
חששתי שאם אפסיק בבת אחת לעשן, אגרום להפרה קשה מידי של שיווי המשקל של הגוף שלי. מן הסתם מערכות אחדות היו עסוקות בטיפול ברעלים שאני מעמיס והם עשו זאת בהצלחה יתירה. ואולי, אם אפסיק בבת אחת, אגרום לשיבוש מזיק.
החלטתי להתייעץ עם רופאים. [אז עוד לא היו אינטרנט וגוגל] הלכתי לחמישה רופאים וכולם פסקו "תפסיק תפסיק לעשן. זה לא בריא". פקידי רפואה. לדעתי, לא התייחסו לדילמה שלי. ידוע שעישון איננו בריא והם מדקלמים את זה.
בכל זאת, החלטתי להפסיק בבת אחת לעשן ותבעתי מעצמי להמשיך להיות בריא, למרות המהפך שאני עושה. אם אחלה, דווקא משום שחדלתי לעשן, אחשיב את זה כפשלה חמורה.
מי שכבר מכיר אותי יודע שאני נגד גמילה. היא מרתקת המון כוחות נפש וכמעט תמיד, באירוע מסעיר כלשהו, שבים להתמכרות. זה לסיגריה ואחר לאוכל. ההוא לסמים ואחר למשקה החריף.
לשיטתי יש ליצור מאגר של עשייה המניבה סיפוק מהיר. ואז, הגוף, השבע לא חייב את ההתמכרות.
מה עשיתי? הכפלתי בשבועות הראשונים את כמות הטניס. בנוסף, פניתי לאשתי וביקשתי את עזרתה. שתיזום יותר מין. ידעתי שאני נוטה לעיתים, לעצלות, אבל לא חצוף עד כדי שאסרב לה. וכך, הכפלנו את כמות יחסי המין. ומאחר ולא ידעתי מה צפוי חששתי שאהיה רגזן. במקרה כזה, בקשתי ממנה שפשוט תתרחק ממני.
הגדלתי את כושר הריכוז בעבודה. התיישבתי קרוב מאוד למטופלים. ובכלל, דאגתי להיות עוד יותר עסוק מן הרגיל.
עד מהירה התגלתה בעיה שלא צפיתי אותה. מאחר ועישנתי כל הזמן, התברר לי שאני לא יודע לנשום מבלי לעשן. אני לא מעשן, הריאות שלי שובתות. עד שאני מתעורר לפתע וגומע אוויר בקדחתנות מלא הריאות. ימים אחדים, ביצעתי תנועות של עישון, בלי סיגריה, כדי לנשום באופן סדיר. זה נראה מצחיק. נדרשו לי ימים אחדים כדי לאמן את ריאותיי לעבוד באופן עצמאי.
וזה היה ממש טוב. חדלתי לעשן למשך שבע עשרה שנים. זה היה בפירוש, שינוי זהותי. גם לא פיתחתי אלרגיה למעשנים. לא הפריע לי שאחרים מעשנים.
אגב, החשיבה האסטרטגית הזו מיושמת לכל שאר ההתמכרויות. תחילה יוצרים תחליפים ורק אז מפסיקים את ההרגל הממכר.
או במלים אחרות, יוצרים התמכרויות אחרות לא מזיקות. ספורט, ברידג', תחביבים מרתקים ועוד.
