נעימות הלילה מחליקות את המנגינות שלא יעוררו שלא ידקרו שלא יקישו על קרום התוף. וכך הן נמסכות בעיסה ממנה תלוש את חלומותיך.
גם התזמורות שמות לפעמים זמם על לועי כלי הנגינה לעמעם את הצלילים. מתי החצוצרה תוקעת כמו נעירת החמור המהדהדת בין דפנות הוואדי. ומתי העמעם מחניק אותה ליבבה.
קולות הטבע מרהיבים. הרעם מתגלגל הברד מצליף על העלים ומתופף על גגות המכוניות.
הצפיפות מחייבת אותנו להביא בחשבון גם אחרים. וכשאנו רוצים לשמוע אחרים רוצים להחריש. פעם נהגנו, "הנמך את קול המקלט לבל תופרע מנוחת השכנים". כיום יש לנו אזניות למי שכרוי לצלילים ואטמי אוזניים למחריש.
לבוהק החמה יש לנו עדשות כהות. לכפות רגלינו הענוגות רפידות.
אך כשאנו עושים כל זאת גם למחשבה, אבוי לנו.
לא לעצים נשוב כבבונים, אלא, כפי שאלדוס האכסלי. חזה. שנהיה לאנשים מחוקים המעבירים את הזמן בבהיה עם מוח דייסתי.
התקינות הפוליטית משטיחה את המוח. אפנת התלבושת האחידה, למחשבה.
תפריט
