לפעמים תופעת הלוואי שמשה עבורי כראיה לכך שהלקוח שלי אכן מצוי בתהליך של שינוי. כי לדעתי הסימפטומים היו תופעות לוואי בנקודות החיכוך בין היכולות של האדם והגירויים שהוא נחשף אליהם.
למשל, בתולה שהגיעה אלי והתחילה לעשות שיעורי בית. לסרוק את הגברים בעבודתה ולנסות לזהות מי מהם שם עליה עין. בהתחלה לא ידעה לומר זאת. היא הייתה צריכה לפגוש מבטים ולשער מי בכלל מסתכל עליה, או מי מסתכל עליה באדישות. לעומת מי נדמה לה שמבטו מלטף אותה. ואיזה גבר, נראה לה מחפש תירוצים להיות בחברתה.
חודש אחרי כן, כבר יש לה פגישות רומנטיות ומבול של חיי מין. והנה היא מדווחת שיש לה דלקת בדרכי השתן. היא הופתעה לגלות שאני דווקא שמח לבשורה הזו. כי תופעת הלוואי הזו מעידה על כך שהיא באמת משתנה וסוף סוף יש לה זהות של אישה חושנית. אם תרצו, כפי שידיים מיובלות מעידות על כך שהן אוחזות בכלי עבודה. עוד מעט הכושר יעלה והיבלות יעלמו.
הרופא נתן לה כדורי אנטיביוטיקה וגזר עליה התנזרות ממין לשלשה חודשים. אני, אמרתי לה לקחת אנטיביוטיקה, לנוח יומיים ולחזור לזיונים.
וזהו. אילו הייתה משביתה את עצמה לכמה חודשים, מן הסתם בכל פעם שהייתה פוצחת בחיי מין קצת יותר אינטנסיביים, הייתה חוטפת דלקת או משהו אחר שישבש לה את זה. ואילו על פי עצתי, הכושר שלה עלה בהתמדה וחיי מין הפכו לחלק רגיל בחייה.
כלומר, מי שמנווט את חייו על פי הסימפטומים, בעצם מחזק אותם ומאפשר להם למנוע שינוי. מי שעוקף את הסימפטומים ומתעקש להמשיך לקדם את היכולת ואת הניסיון, מגלה שהתופעות הלוואי נעלמים מבלי שצריך לטפל בהם. בכל אופן מבלי להתעכב עליהם בטיפול.
