הטרגדיה שלנו כשבן גוריון ירד לשדה בוקר, הוא אולי השתעשע במחשבה שהוא יסחף אחריו אשד של צעירים וותיקים שיבואו להפריח את הנגב. ומה שקרה הוא שהנגב והגליל כמעט והופקרו כליל לטובת אחזקה ושימור של נחלת אבות. פיל לבן כבור חסר תחתית.
אילו היה מדובר אצלנו באהבה, אהבת אנשים ואהבת הארץ, היינו יוצרים יחסי שכנות משובחים ואז היינו יכולים ליהנות מקברי אבות כמה שרק היינו רוצים. כמו שאנשים מאוהבים בפריס שבים ומבקרים בה ונהנים לשובע. הם לא חייבים שמגדל אייפל יהיה רכוש פרטי שלהם כדי ליהנות ממנו כאן בדובר על רכושנות נדלנ'ית בלבד. נדל'ן שעלה לנו עד כה בכל כך הרבה דמים, תרתי משמע.
[ואל תקפצו לי עם האין ברירה, שהערבים רוצים לזרוק אותנו לים. היכן שיש יהודים נחמדים נמצא תמיד יחסי שכנות עם ערבים נחמדים.אילו ששונאים אותנו, היינו מטפלים בהם בפינצטה ומחסלים אותם. ההתנהגות שלנו כבעלי בית שנכנסים לבתים שלהם עם בוץ על המגפיים, מעוררים שנאה. גם אני שונא אותנו על כך].
