פורקן מיידי

תגובה מיידית לגירוי.

בדרך כלל, הפורקן המיידי הנו תגובה אוטומטית, מגושמת וחסרת הבחנה. הפורקן מספק הקלה מהירה; לכן, האמצעים שבעזרתם אנו מגיעים לפורקן מהיר ומשחרר, מפתים להתמכר להם: דמעות, סבל, צעקות, כמו גם סמים, אלכוהול, תרופות, וכן אוכל, צפייה בטלוויזיה, משחקי מחשב, ועוד.

ככל שהאדם דל ביכולת הלמידה ודל ביכולתו להתבטא בצורה מספקת, גדלה נטייתו להתמכר לבילוי שאינו תובע ממנו כל מאמץ. מי שיודע ללמוד ולפתח יכולת מתוחכמת יותר, מגיע לסיפוק ולהנאה מתוך התבטאות; וסיפוק אמיתי, אחרי הכול, מכיל בתוכו ממילא גם שפע של פורקנים.

בניגוד לדעה הרווחת, אני סבור כי הרבה יותר קל לסבול מאשר ליהנות מן החיים. כל טמבל יודע להתפרק בעלבון, בריב ובצעקות; לשם כך אין צורך ללמוד. אבל, כדי לפתח יכולת ליהנות דרושה השקעה לימודית מיוחדת. הרבה יותר קשה ללמוד ליהנות מנגינה בפסנתר, מאשר למצוא פורקן משחרר בעזרת בכי וכעס, עלבון וקנאה.

כולנו מכירים את הדילמה היומיומית: לצפות בטלוויזיה – או להתאמן בנגינה? לשחק במחשב – או ללמוד עוד פרק למבחן? ההתלבטות היא בין השקעה ומאמץ, שיביאו תועלת בעתיד הרחוק יותר, לבין תמורה מהירה ומיידית. בצומת ההזדמנויות צריך לבחור בין ערוצים שמספקים פורקן מיידי וממכר, ובכך מונעים מאיתנו להפיק יכולת למידה – לבין אלה שדורשים השקעת מאמץ והשגת יכולת משובחת, וכך מאפשרים התבטאות. כי כאשר האנרגיה של האדם דולפת מבעד לברזי הפורקן, לרוב לא נשאר לו כוח להשקיע במאמצי למידה, שיאפשרו לו הישגים מספקים יותר.

רבים מאמצעי הפורקן המיידי נראים בעיניי שליליים, בעיקר כאשר הם ממכרים, ובשל כך פוגעים בזהותו של המשתמש. ניקח למשל שחקן כישרוני, שהוא גם שתיין וגם מרבה לריב ולהסתכסך. שחקן כזה ייחשב בלתי-אמין, ובמאים יחששו לתת לו תפקיד בהפקות חשובות. ואם מדובר באדם שאין לו זהות מקצועית, הוא יוגדר על-פי אמצעי הפורקן שלו – מסומם, שיכור, אלים וכדומה.

מי שכבר מכור לאמצעי פורקן שלילי, גם אם יחליט לפתע להשתנות, יתקשה לעשות זאת. עד שיעלה בידו לבנות כלים להנאה אמינה ומספקת מעצמו ומעיסוקיו – תהליך שאיננו מיידי, כידוע – ייאלץ בינתיים להתפרק בעזרת האמצעים המיידיים הרגילים שלו.

מצד שני, אני גם מאוד לא ממליץ על פעולות גמילה והתאפקות. שיטות הגמילה הנפוצות גוזלות הרבה כוחות, ורק מעטים מסוגלים להתמיד בהן ולהצליח. וקיימת גם הסכנה שההתאפקות תוליך בסופו של דבר להתלקחות בלתי נשלטת. בבית הספר לידידות אני ממליץ לרתום את כל הכוחות לצורך בניית יכולות חדשות. קידום היכולות בתחומים המאפשרים לנו להתבטא בהנאה מהווה פתרון יעיל, שאיכותו הבידורית מתחרה היטב בזו של הפעילות הממכרת. ההתמכרות למשחק ברידג', למשל, מביסה בקלות לא מעט התמכרויות אחרות, כגון: צפייה בטלוויזיה או הימורים.

כדי להעלות את אחוזי ההצלחה בתהליך, כדאי להרבות באמצעי פורקן מיידיים חיוביים, מכל המצוי ברפרטואר היכולות האישי: הליכה, ריצה, התעמלות לסוגיה, ריקוד, שירה, פעילות מינית ועוד. עיסוקים כאלה מעניקים לגוף ולנפש פורקן מיידי מספק לכמה שעות, בלי לגרום לנזק זהותי, ומקלים עלינו לקדם את ערוץ הביטוי הנבחר.

קורה לעיתים שמישהו יתמכר לפורקן המיידי החיובי, ספורט למשל, ויזנח את תכניותיו הקודמות להפוך לרופא, או לפסנתרן, למשל. עדיין, ההתמכרות לספורט עדיפה בעיני על התמכרות שלילית.

מי שלמד להפיק הנאה ממה שהוא עושה, יכול בדרך כלל, בקלות להשתתף בשמחתם של אחרים. הוא יכול ליהנות מיכולתם, גם אם זו טובה משלו. קבלת היכולת של השני תורמת רבות להפקת ידידות, חברות ואהבה. לעומת זאת מי שרוב הזמן מגורה שלילית, נוטה לבצע השוואות, סובל ממה שיש לאחרים ואין לו, מתאכזב ומהווה נטל על אחרים.