סרבן למידה

אדם המשתמש בכל כוחו, בדרך כלל שלא במודע, דווקא למניעת הלמידה והשינוי.

כאשר אני נשאל בהרצאות מהו שיעור ההצלחה של השיטה שלי, אני עונה – קרוב למאה אחוז. אך הדבר נכון משום שאני בורר את הלקוחות – לסרבן למידה אין מקום בבית-ספרנו. הלה משתמש בכל כוחו, דווקא למנוע למידה ושינוי; והרי אין לנו, המדריכים או המטפלים, אמצעי אכיפה להכריח אדם אחר להשקיע בשינוי. כידוע לכולנו, אין שום חוק נגד טמטום. אדרבא, לעתים נדמה שלטמטום יש רייטינג גבוה במיוחד… וכן, אין שום חוק המחייב אדם להיות מאושר. אדרבא, לא מעטים רגילים בהחלט לא להיות מאושרים. מרבית המערכות התומכות בבעל הבעיה משרתות בעיקר את עצמן. ניתן לומר, שהרבה מאוד גורמים מתפרנסים מהאנשים שמייצרים בעיות וסובלים מבעיות.

סרבן למידה נשאר כיתה לפעמים במשך עשרות שנים. הוא מרגיש וחש אותו דבר כאילו שהזמן פסח עליו. ואם הוא עובר שינוי, זה לא בכוח עצמו אלא מכוח אירוע מטלטל.

בבית הספר לידידות נתחבר לאותו אדם שבוחר לטפח את יכולותיו ולאו דווקא את בעיותיו. ואם הוא סרבן למידה, לפני שנרים ידיים ונוותר עליו נחפש האם יש בסביבתו מישהו שיכול להשפיע על הפקת שינוי.

להורים לילדים קטנים יש משקל מכריע המאפשר להם להפיק שינויים אצל ילדיהם. גם לבני-זוג הקשורים זה לזה, יש משקל המאפשר הפקת שינוי. ראה גם "ידידות".