ידידות

הכוללת שלושה מרכיבים: הנאה מהיכולת של הזולת, מתן אפשרות לזולת ליהנות מיכולתנו וחיבור של יכולות שבו השלם גדול מסכום חלקיו.

מולקולה של ידידות היא מצב שבו יש מי שנותן ביטוי ליכולת שלו, ויש המקבל את היכולת הזו. לא ברור מי נהנה יותר, ה"פרה או העגל"; גם לא ברור מי עושה למי טובה גדולה יותר, זה שנותן או זה שמקבל את הנתינה, ומעניק לה הזדמנות לביטוי. מי שנותן ואז מרגיש מקופח, או מנוצל, מחמיץ את תחושת הסיפוק הנובעת מיכולת הנתינה שלו. מי שרוצה לתת ימצא תמיד מי שייהנה מכך. אם לא תמצא אדם הזקוק לאהבתך, תראה שגור כלבים חמוד, אף פעם לא יסרב לך…

בעסקה ידידותית, שני אנשים משלימים זה את זה באופן סימטרי יותר. הם מוסיפים זה לזה ומקבלים זה מזה בצורה הדדית, כמו בעסקת חליפין. כל אחד מוסיף לחברו משהו שחסר לו.

כאשר העסקה הידידותית מתרחבת והופכת לידידות, נכללים בה מרכיבים רבים יותר ויותר, עד ששני אנשים הופכים למומחים זה לזה. הם מבחינים לא רק ביכולות שלהם ושל האחר, אלא גם בחולשותיהם ובמגבלותיהם. הם מוסיפים זה לזה, מבלי להכביד זה על זה. כך הם תופסים מקום חשוב זה בחייו של זה.

זהו שינוי זהותי כביר כאשר זהותך מכילה עוד יצור בעולמך. אם תרצו, הרי זו בדיוק אהבה. ללמוד לאהוב נמצא בפסגת כל היכולות גם יחד.

עם זאת, התחשבות בחולשת האחר איננה תמיד ידידותית. לעתים, דווקא מי שמנצל את משקלו בקשר כדי לחולל שינוי, מבלי להתחשב בחולשות האחר, מבצע פעולה חברית; במקרה כזה, גם כאשר תהליכי השינוי שלו מכבידים בהתחלה על בן-הזוג או השותף – הוא בכל זאת מתמיד בהם, עד שיתכן שהחבר יצטרף אף הוא לשינוי. הכבדה כזאת נחשבת בעיני לידידותית.

ניקח לדוגמה אישה שאוהבת לרקוד, וסבורה שגם לבן-זוגה לא יזיק לטלטל עצמו על רחבת הריקודים – אך הוא מסרב, כלומר הודף את ההזדמנות שהיא מציעה לו. (מה איננו ידידותי? לרבוץ לידו עגומה וטענתית, כאילו שבגללו את אינך רוקדת. משום שזה מכבה את הגירוי. או סתם להעביר זמן עם חברה משום שבזה את הופכת את עצמך לצפויה מידי). האישה הולכת בלעדיו ובוחרת לרקוד עם בחור חביב, שהוא גם רקדן מעולה; וכאשר בן-הזוג נוכח לדעת שהאישה נהנית מאוד מהריקוד גם בלעדיו, הדבר עשוי לעורר אותו לשנות את יחסו ולהצטרף אליה. (אמנם זה עלול גם לעורר את כעסו, אך אם היא איננה חוששת, היא תציב נתון שמי שמנסה למנוע ממנה לעשות את מה שהיא אוהבת, איננו יכול להיות חבר שלה…) ההכבדה שלה עליו גרמה להפקה ידידותית – יציאה משותפת לרקוד. כמובן שפסגת ההפקה היא שינוי באיכות הבידורית. היא לא אמורה להסתפק בכך שבן זוגה יגרור רגליים ויבוא איתה לרקוד, מבלי לאהוב זאת. רק בתחילת התהליך, נוותר על ההנאה, אחר כך הוא אמור ללמוד ליהנות מהבילוי. אם לא יצליח בכך, הוא יאלץ לפנות את מקומו לטובת מי שיכולתו הרבה יותר טובה. זו הכבדה שמקדמת את טובתם של שני בני-הזוג, והיא ידידותית גם כאשר לא מצליחים לגרות שינוי אצל האחר; כי לכל הפחות, אחד מבני-הזוג מעניק לעצמו הזדמנות נעימה להתפתח, ואינו מגביל את עצמו בגלל התחשבות בבן-זוג סרבן.

בכלל יש להתרגל לא לבוא בטענות, לא להטיף ולא לומר לאדם מבוגר מה לעשות ומה לא לעשות. זה איננו ידידותי משום שכאמור, זה מכבה את הגירוי ושוחק את הרצון לפעול. במיוחד נכון הדבר עם מתבגרים העלולים להגיב דווקא במרד. במקום לומר לאדם מבוגר מה לעשות עדיף להציב נתונים, כלומר, ליידע את האחר במה שאתה עומד לעשות, או פשוט לעשות את מה שהחלטת שכדאי לך לעשות. ייתכן שזה יגרה אותו לזוז ממקומו ובכל מקרה, יגרום לכך שיביא אותך בחשבון.

במקרים מסוימים אתה מציב נתון ו"הולך על כל הקופה". כלומר, אתה מבהיר לאדם אחר שאין אפשרות שיישאר כפי שהוא ללא שינוי וגם חבר שלך בעת ובעונה אחת. כך שאם השני בוחר לא להשתנות הוא מאבד את החברות איתך. זה ידידותי משני טעמים. האחד, שאם יש לך משקל ניכר אצל השני, זה ישפיע עליו לחולל שינוי. ואם לא, לכל הפחות אתה מרחיק מחלונך את מה שמכביד עליך מאוד…את מה שלא מביא אותך בחשבון… ברור שיש להשתמש באמצעי כזה מגושם רק נוכח התנהגויות שהן מעין עילה לגט.

בכל אופן, יש למתן ציפיות לשינוי אצל אנשים מבוגרים. לעומת זאת, לגבי ילדים זה בדיוק ההיפך. כאן, זו החמצה אם ההורים לא מטילים את משקלם להפקת שינויים רצויים לטובת ילדיהם. להורים אני ממליץ להקדים פרק ידידותי כיפי עם ילדיהם כדי שיהיה להם מטען ניכר אצל ילדיהם. כי במערכת יחסים לא ידידותית, אין לילד מה לאבד. להיפך, אם תרחיק אותו ממך, הוא רק ייהנה יותר…

ידידות, אם כן, זה לא לעמוד מנגד מבלי להגיב. עשה כל מה שאתה יכול על מנת להשפיע על חברך לעשות שינוי ידידותי. למדריך בבית ספר לידידות אין אמצעי אכיפה לחייב תלמיד לעשות את מה שהיה כדאי לו לעשות. הוא יכול רק לנסות לשדל אותו לזה ואם הוא אינו מצליח בכך, עליו לשלח את התלמיד הסרבן מבית הספר הביתה.

בידידות בוגרת תעדיף את טובתו של הזולת גם במחיר וויתור על אהבתו. להשביע את רצונו פירושו, במקרה הזה, להעדיף את עצמך על פניו. לספק את הצורך שלך להיות אהוב ומקובל…

לחברות וותיקה יש משקל וראוי לעשות בה שימוש ידידותי. למשל, חבר וותיק וטוב שלי, נחשב שנים רבות לחולה אסטמה מן הסוג שמאמץ גופני יגרום לו להתקף קשה. שידלתי אותו להצטרף אלי להליכות ולריצות בים. הוא הכריז כמובן על אי-יכולת, אך לא וויתרתי לו. כיום, מזה עשרים שנה שהוא כחוש ושרירי ובריא לכל דבר ועניין. בעיקר בריא ממחלה שספק בכלל אם הייתה לו אי-פעם. עליו גם ניתן לומר שהתלמיד עלה בהרבה על מורו…

ידידות היא מקצוע הניתן ללמידה ולרכישה. זו יכולת חיונית, שכן היא מהווה תשתית להצלחה בכל תחומי החיים. בעיניי היא "מקצוע חובה", שכן אנו פועלים בתוך מארג אנושי בכל תחום ותחום. יש בנו כאלה שלמדו את המקצוע הזה בבית-הספר הראשון שלהם – בית ההורים, אם התמזל מזלם והם גדלו אצל אנשים שידעו ליהנות זה מזה. מי שלא זכה בכך, צריך להוסיף לעצמו יכולת ידידותית, מתוך החלטה מודעת. יכולת דלה בהווה עשויה להפוך למומחיות בעתיד. מי שלא טרח ללמוד יכולת זו, יתקשה ליצור קשר עם אדם אחר. מי שהזניח את כושרו הידידותי וחדל לטפח אותו, סופו שיאבד את הכושר ליהנות מחברת אחרים.

אם ברצוננו להתיידד עם אדם כלשהו, נתייחס בתחילה אל מאגר היכולות המצוי ברשותנו, ואחר-כך אל מאגר היכולות המצוי באחר, ונשאל את עצמנו מה אנו יכולים להוסיף לו. הכוונה אינה לעשיית מצוות מן הסוג של העברת-זקנה-את-הכביש, אלא התייחסות מורכבת המביאה בחשבון את האחר ואת יכולותיו. בנוסף נשאל את עצמנו כיצד אנו יכולים ליהנות מיכולותיו. בידידות עם ילדים, למשל, אנו עשויים דווקא למנוע מן הילד את יכולתנו, על-מנת לאפשר לו לפתח את יכולתו שלו. מיצוי האפשרויות בין שני אנשים הוא חברות אמיצה ומספקת.

יש לזכור שמשאבינו מוגבלים, ועל כן גם כאשר מדובר בידידות עלינו לשקול למי נקדיש יותר, ומי יישאר בחוג הידידים הפחות קרובים. כמו כן, חיבורים שונים בין אנשים ותחומי עניין גם הם ביטוי של יכולת ידידותית. לזהות מה הולך עם מה ומי יכול להוסיף למי תורם לטיפוח קהילה ידידותית.

כמו כן אציין שבעיניי, ידידות אינה בהכרח מפגש עם אנשים. ההתיידדות היא כל תהליך של הרחבת יכולת ושל הרחבת עולם. אם, למשל, עדיין לא למדנו לשחות וליהנות מן המים, ואולי אנחנו אפילו פוחדים מהמים, הרי שלימוד השחייה הוא בעיניי רכישת היכולת להתיידד עם הים ועם הבריכה. להשקיע בעצמך ולטפח את יכולותיך זו התייחסות ידידותית כלפי עצמך, אך גם כלפי אחרים. כי ככל שאתה מצויד יותר, כן יש ברשותך יכולת להוסיף גם לאחרים.

בבית-הספר לידידות ממליצים בחום לטפח את היכולת להתיידד לא רק כדי להפיק חברות וזוגיות; יכולת זו מהווה תשתית להצלחה גם בשותפויות, בעסקים ובטיפוח כוח אדם בארגונים. אני אישית משוכנע שטיפוח היכולת להתיידד, מגיל צעיר ביותר, הוא גם ערובה להישרדותו של המין האנושי – משום שאמצעי ההדיפה המסוכנים, המצויים בתרבויות מוגבלות ופונדמנטליות, עלולים להשמיד את החיים על פני כדור-הארץ.