קשה לתאר עד כמה באג כלשהו, בתכנות המקורי של הלקוחות שלי הינו עמיד בפני מאמצי הפקת השינוי. הבאג הזה כאילו ותפס פיקוד על האדם, שם אותו על נווט אוטומטי ומכאן יקפיד שהתנסויות מסוימות יחזרו על עצמן ללא שינוי. אני מנסה להמריד את הלקוח שלי כנגד הבאג ששולט בחייו, אם אפשר, להביס אותו כליל, אם לא, אז לעקוף אותו. מנסה לעזור לו, ללקוח, ליטול את הפיקוד על חייו.
ובכן, מנסה, מנסה, ורק לעיתים זה מצליח.
הביטוי "אמצעי אכיפה" מבטא את אזלת היד שלי לעזור ללקוחותיי. כמה אמצעי דלים כאשר אני ישוב לי בכורסא ומנסה לשדל, לגרות ולהשפיע על מישהו לחולל שינוי. ואני מזמן לא רק ישוב בכורסא, מיום שפרשתי מן הפסיכולוגיה המסורתית, אני עושה כל מה שאני רק יכול, כדי להשפיע על יצירת השינוי. החל מלשכן אותם בביתי על מנת לנתק אותם מהשפעה לא רצויה מחד, ומאידך, לחשוף אותם לתרבות אחרת, עד ביקורי בית ומניפולציות שונות ומשונות…
אמנם אחוזי ההצלחה בבית הספר לידידות הרבה יותר גבוהים מן המצוי בגישות אחרות, אך הרבה פחות מכפי שניתן היה להשיג…לא פעם אני לומד להכיר לקוח, סורק את יכולותיו ואת כישרונותיו ולהוט להפיק ממנו את מיטבו. ואילו הוא, לא פעם מסתפק לדעתי במועט. כאן באה לידי ביטוי עוצמת הבאג בתכנות המקורי שלו ואני חש באזלת ידי להביס את הבאג הזה כאשר הלקוח שלי, כאילו תומך באותו הבאג.
האמצעי היחידי שעומד לרשותי כשאני נתקל בסרבן למידה, הוא לסלק אותו מבית ספרי. גזרתי על עצמי שלא להתפרנס מאנשים שאינם נתונים לשינוי. לעיתים רחוקות זה אכן משפיע. לרוב לא. הוא ימצא בקלות פסיכולוג אחר שיאזין לו בשקיקה ולא יציק לו בשעורי בית…
זו הסיבה שאני מחפש לא את בעל הבעיה, שהוא לרוב גם סרבן שינוי, אלא את בעל היכולת להפיק ממנו שינוי. לרוב אלו ההורים ביחס לילדיהם, או בני זוג. אם בן הזוג הינו בעל שכל ויכולת להשפיע, יש לו משקל גדול אצל בעל הבעיה, נניח אשתו. כך שהוא ישים נתונים בשטח שיוליכו לשינוי. זוהי פעולת אהבה בעיני…
כאשר ההורים או בני הזוג גם הם מוגבלים וחסרי יכולת, או שהם בעלי יכולת אך מסרבים להציב נתונים שהיו יכולים להפיק שינוי, אין לי מה לעשות.
יש לציין, עם זאת, שאיני ממליץ להתחיל באמצעי האכיפה הללו. הדרכים הטובות יותר להפקת שינוי, הן דווקא בדרכי נועם וחשיפה לגירויים תרבותיים מבדרים ומהנים.
אך כאשר דפוס לא ידידותי נקבע והפך להרגל, יש להכין תכנית מגירה שיש בה אמצעי השפעה שלא דרך הראש, אלא "דרך הרגליים"… למשל, אם הילד לא הגיב להצעות ידידותיות, הוא מגלה שזה לא משתלם לו, משום שהוא מאבד דבר מה. למשל, יוצאים לטיול, בלעדיו…משום שלא טרח ללמוד להביא בחשבון עוד אנשים. לצאת איתו לטיול, מבלי שישתנה, עלול לקלקל גם לאחרים את ההנאה מהטיול.
