במקום לחפש את עצמך, בבית-הספר לידידות אנחנו ממליצים ללמוד לעצב את זהותך. לפני שניגש לשאלות גדולות ומרכזיות, כמו "מה תעשה כשתהיה גדול", או "מה לדעתך יאפשר לך להיות מסופק מן החיים, אולי אפילו מאושר" – אנו בונים כלים, שיאפשרו לנו עם הזמן לגשת גם לשאלות הגדולות. כשלב ראשון, כל אחד צריך להתחיל לעצב את הבוקר הבא עליו לטובה. לעצב את הערב. להשקיע באמרגנות כזו או אחרת, שתהפוך את השבת שלו למעניינת יותר, למבדרת יותר. כלומר, בונים מערכת הפעלה אישית של ניהול הזמן. לא סתם העברת זמן, כגון, שעות רבות של צפייה בטלוויזיה או העברת זמן עם עוד כמה משועממים בבר, אלא עיסוקים המעשירים את יכולותיו.
אם אדם עדיין לא מצליח להפיק הנאה או תועלת מניצול זמנו הפרטי, למה לו להשלות את עצמו שהוא יצליח להפיק שרשרת של עשיות מורכבות המתחברות זו לזו עד ליצירת שינוי של זהות. ( עם זאת, אל לנו לשכוח כי רבים בעולם כלל אינם מגיעים לעיסוק בלבטי זהות. הם נולדים אל מטרות חיים מסומנות מראש וכל סדר היום שלהם משועבד לקידום המטרה. הכי קל להדגים זאת אצל הנולדים בחברה דתית כלשהי).
תוך כדי הכנת שעורי הבית שלו, זמנו של הלקוח מתמלא במיני עיסוקים מעניינים ומועילים, ועד מהרה צצים בעולמו גם מיני תחביבים. פרק אחד ביממה מוקדש למתן שירות כלשהו, תמורת תשלום. כאשר האדם מגדל את יכולתו לתת שירות כזה, הוא בונה את התשתית שתאפשר לו לפתח יכולת מקצועית ומומחיות, שיתפסו מקום מרכזי יותר בזהותו. כך מתברר עם הזמן מה יוגדר כמקצוע לחיים, ומה יוגדר כעיסוק משני או כתחביב; הגדרת הזהות מתגבשת על פי המינונים שהעיסוקים הללו יתפסו בזמן שלו. אצלי, למשל, העיסוק בפסיכולוגיה הלך ותפס מקום נכבד יותר ויותר, שעד מהרה דחק את העיסוק בגיטרה ועיסוקים אחרים לשולי הזמן. כך הפכתי לפסיכולוג, שמפעם לפעם גם מנגן ושר. מישהו אחר במקומי יכול היה להפוך לגיטריסט ולזמר, שאחד מתחביביו הוא פסיכולוגיה; וכיוצא בזה.
בתרבות הלומדת יוכל כל אחד, כמעט, לגלות בתוך עצמו מגוון גדול של חלקי יכולת ורסיסי כשרון, הגורמים לעתים בלבול ולבטי החלטה. כמו כן, שפע ההזדמנויות שקיימות סביבנו עולה בהרבה על יכולתנו לנצלן. יש יותר ספרים מכפי שנוכל אי-פעם לקרוא, יותר נשים וגברים מכפי שנוכל לאהוב, ועוד. לכן חשוב כל-כך ללמוד לפתח את היכולת לנפות ולברור, בין כל האפשרויות, את זו שתביא את מלוא כישורינו לידי ביטוי מכסימלי. מי שלמד זאת, נהנה מעיסוקיו ומנהל חיים מלאי סיפוק. הוא מעצב את זהותו בהתאם ליכולתו המרבית, ולא בכפוף למוגבלות מוחית זו או אחרת.
