חשיבה במושגים של יכולת מאפשרת גם פעולות מנע של בעיות נפוצות. וגם מאפשרת שינויים נחוצים.
חשבו על התקציב הנפשי כעל יכולת. מתמטיקה פשוטה. יש לך מאה שקל. אתה יכול לקנות בה משהו שעולה מאה שקל. או שני דברים בחמישים שקל כל אחד. או ארבעה בעשרים וחמישה שקלים כל אחד.
אם אינך למדן, ואינך יודע כיצד לגדל את היכולות שלך, אתה כפוי להסתדר עם מעט התקציב שעומד לרשותך.
לרוב זה בא לידי ביטוי כשנחשפים למבחר גירויים, משסים דבר בדבר. הלימודים לא מאפשרים גם עבודה. ההורים מממנים והילד סטודנט נצחי. אחרי הלימודים הוא יתחיל לעבוד…ורק אחר כך יתפנה להקים משפחה, אולי.
אבל אם התאהב, הוא עלול להישמט מן הלימודים. כל התקציב הנפשי שלו מושקע בהתאהבות ואין לו עניין או כושר ריכוז בלימודים.
ועל הדרך צפויים לו עוד ועוד משברים נפיצים. אם נולד תינוק הוא מרתק אליו את כל תשומת הלב והזוגיות במקומות רבים מוזנחת עד שהיא מתרוקנת.
או טרגדיה נפוצה אחרת שהאנשים מתפנים כאילו במפתיע ממה שמילא בלעדית את עולמם. והריקנות שנוחתת עליהם קוטלת אותם. הילדים גדלו ועברו לקצה אחר בעולם. או מקום העבודה קרס, או הגיע זמנם לפרישה. קץ החיים. קץ העולם.
על כן, התהליך הידידותי של הצמיחה מגדילה את נפח היכולת בארגז הכלים הזהותי.
למלים הללו דרוש כיסוי בצורת פעילות של למדנות יומיומית. כל אחד בתחומים הרלוונטיים עבורו. והמינונים הולכים וגדלים מיום ליום. כלומר, אם אתה מתמיד לעשות רק את מה שעשית עד כה, אין סיבה שיתחולל שינוי. תישאר עם אותו תקציב נפשי. מאידך, כאשר אתה עושה בכל יום, יותר, היכולת שלך תופחת במהירות. אתה מתמיד ומוסיף עליה עוד נדבך ואחר כך עוד נדבך, ואז קורים שני דברים מופלאים. אתה מגלה שאתה מתחיל ליהנות. כלומר, האהבה הופכת את מה שהיה קודם קשה, לקל. וזה מפנה לך כוחות להוסיף בעוד תחומים. ואז אתה מגלה שזהותך גדלה ועולמך התרחב.
