חדרה, 24.8.2017

שלום רפי,

רציתי להודות לך מאוד מאוד על התובנות, שהשגתי תודות להכרות עם שיטתך מזה שנים רבות.

לאחרונה עברתי לגור חצי שבוע בירושלים, וחצי שבוע אני שוב בחדרה. בני ורוב משפחתו נמצאים עכשיו בארה”ב, לרגל הזמנתו בת 3 שנים, שתורמת לו רבות מבחינה מקצועית. עבורי, כאדם בן 73, השינוי באורח חיי הוא רציני בהחלט.

לאחר שיצרתי לעצמי שגרת פעילויות מהנות ביותר, בהיותי פנסיונרית, שילדיה ונכדיה כבר לא זקוקים לשרותי סבתאות, לחזור לליווי מתבגר עצמאי, ועוד בן שנות העשרה של המאה העשרים ואחת (ילדי התבגרו בשליש האחרון של המאה העשרים…) – “וואחד שינוי” !!!!!

בהתחלה, חשבתי שאני רק תורמת מיכולותי לבני ולמשפחתו, ומאפשרת לו ולהם לפתח את יכולותיהם בסביבה החדשה, וכל זאת – בהתאם לעקרונות גישתך: אספקט חשוב של ידידות היא יוזמה מתמדת של פיתוח יכולות שלך ושל הסובבים אותך.

עכשיו, לעומת זאת, אני מבינה, שהמרוויח הגדול ביותר בעיסקה, זו אני. השינוי הזה תורם לי הרבה הרבה יותר משאני תורמת לבני או לנכדי.

אני מרוויחה קשר חדש עם אדם כמעט חדש לי ומשפרת יכולות חדשות, בעצם, כי תרבותו של הנוער היום שונה מאוד מזו של ילדי, ואני חייבת ללמוד את כללי ההתנהגות החדשים, אם אני רוצה לשמור על אמון וידידות עם נכדי הגדול.

אני נהנית מהסביבה הדי שונה מירושלים של שנות הששים (תקופת למודי), ואח”כ שנות התשעים (למודי ילדי שם). אני יוצרת קשר עם אנשים חדשים. בקיצור: אני מרוויחה מרוויחה ומרוויחה.

את זה אני מבינה אך ורק הודות לחשיפה ארוכת השנים עם גישתך ליחסי אנוש,  ועם עקרונות “בית הספר לידידות”. באופן כוללני ו”אידאליסטי” אפשר להרגיש זאת כתחושות ומצבי רוח. הודות לארגז הכלים שלך, אני יודעת בדיוק למה כדאי לי לשאוף, ומה כדאי לי לעשות כדי להשיג זאת – וזאת תרומתך שלך נטו.

תודה לך מקרב לב !

דורית רובינשטין

 

תשובה:

דורית יקרה. ריגשת אותי.

רק להזכיר לך, שאני ישבתי בכורסה כששוחחנו. מי שחוללה את השינויים זו היית את. ואני אף פעם לא שבע מהפלא לראות אנשים משתנים למרות הרקע שלהם, למרות התכנות החינוכי שלהם. ואת גם משפיעה טוב על אחרים. תהיי בריאה ותבורכי לעוד שנים רבות. תודה לך מקרב לב. רפי.

 

יפעת (שם בדוי). גיל התבגרות.

שאלה:

רפי שלום,
בתי בת ה-13 מסרבת לחזור הביתה לאחר מריבה אתי ונמצאת אצל חברה הגדולה ממנה, בבית משפחה שאינני מכירה. היא ‘שוברת שיאים’ במילים ובמעשים כלפי ואני חסרת אונים מול העוצמה שלה. יש לציין שהפרש הגילאים בינינו הוא 20 שנה ואני מגדלת אותה לבד מגיל שנתיים. מה עלי לעשות?

תשובה:

שלום יפעת. נחוצים הרבה יותר פרטים. אם את מתעקשת לומר למתבגרת מה לעשות ומה לא לעשות, אז היא עושה לך בית ספר. היא יכולה לזוז ולעשות מה שהיא רוצה. כך במקום שתאמרי למתבגרת מה לעשות, תאמרי לה מה את הולכת לעשות ושהיא תלמד להביא אותך בחשבון. תכתבי על עצמך הרבה יותר פרטים לא רק גיל. עיסוקים תחביבים וכדומה. וכן, עם מי את מתרועעת בימים אלו. אולי כדאי לנצל את ההזדמנות שבתך גדלה מהר, ותוכלי להתפנות להקדיש לעצמך יותר. האם ויתרת על גבר בחייך? רפי.

היי רפי,
תודה על תשובתך. אני לא מתעקשת לומר לה מה לעשות או לא לעשות, כאשר מעשיה אינם גובלים בהרס עצמי, חוצפה ונועזות. לאחרונה, באופן טבעי, כך הדברים. אינני יודעת מה אני הולכת לעשות ולכן אין לי מה לומר לה. בתשובה לשאלותיך עלי – ביקשת יותר מדי פרטים אישיים על מנת שאמסור אותם בפורום ציבורי, רק אוסיף שלא ויתרתי על גבר בחיי אך הדבר מוכיח את עצמו כבלתי אפשרי למרות נסיונותי הרבים. אשמח לתגובה. כתבתי לך מייל אך הוא חזר אלי. מה הכתובת?

 

מזי (שם בדוי)

שאלה:

סימפטומים. קראתי את ספרייך ומתוכם אני מבינה כי לפי השיטה שלך אין אתה מתעכב בלחקור את הבעיה אלא לטפל בה ע”י מעשים….דנתי בנושא זה עם חברי והועלתה שאלה ….נומר שאתה מנסה לעזור לילד בוגר עם בעיות הרטבה ואתה מחליט לא לשבת ולהתחיל לחקור את הסיבה להיותו מרטיב אלא נותן פתרונות מעשיים (ואין לי מושג אזה מו פתרון מעשי ניתן להציע בבעיה כזו) נגדיר זאת כ”מעקף ” , אולי הבעיה אכן תיפטר אך מה קורה אם אכן הבעיה נפתרה ,אך פתאום מופיע סימפטום אחר ,נומר שלשולים….
אני בעצם מנסה לומר שאכן אני מאמינה שבעיית הרטבה יכולה לנבוע גם מבעיה רגשית ומעקף יכול לפטור את הסימפטום אך במקומו יופיע סימפטום אחר……אך יכול להיות שאתה מוותר על כל החלק של חקר הבעיה….לפעמים אנחנו צריכים להבין מאפה זה מגיע , לא?מחכה לתשובתך – מזי

תשובה:

שלום מזי. הבעיה איננה סימפטומים ולא חשוב איזה סימפטומים, אלא, בכך שמדשדשים בהם ונתקעים באותה נקודה, במקום להמשיך ולצמוח. בתהליך לימוד, תמיד יש תופעות לוואי, בהתחלה. מעין יבלות בידיים למי שעדיין לא מורגל בעבודה קשה. מי שממשיך הלאה, מגלה שהכושר עולה והסימפטומים נעלמו. לילד יש דחפי צמיחה טבעיים. הוא רוצה להיות יכול כמו גדול. אז הוא לומד לעשות כמו גדולים וההרטבה נעלמת. רק הורים שאין להם בילוי טוב יותר, מסכימים לדשדש בסימפטומים שהילד מספק להם. פגישה אחת או שתיים עם ההורים מחוללת שינוי בתופעה. קראי בספר שינוי ידידותי. רפי.

שאלה:

רפי הנושא שאני לא סגורה עליו הוא ,שאם יש בעיית הרטבה (שוב לצורך הדגמא) והיא נובעת מבעיה נפשית או אזו שהיא טראומה שמודחקת, אזה שהוא פחד , האם לא צריך לדבר על הבעיה ,על הפחד – להסתכל על הפחד – להרגיע את הילד , לאלץ אותו להתמודד עם הפחד ולא לחשוש ממנו כ”כ?
אוקיי ,אז נטפל בבעיית ההרטבה , אך הפחד שממנו נובעת בעיית ההרטבה – לא נפתר , לא טופל והביטי לפחד ייבוא בצורה אחרת…אני לא מבינה אך אפשר שלא להתייחס לבעיה , הדילוג עליה מעלים אותה – זה מה שאתה מנסה לומר?

תשובה:

מזי. את עקשנית. את בסך הכל, מצטטת את מה שהפסיכולוגים אומרים כבר למעלה ממאה שנים. שבעיה נובעת מפחד. שצריך לבדוק טוב טוב, מהיכן זה בא. ואם לא מטפלים בזה כמו שצריך, אז יצא לך ירוק מהאזניים… ועוד כל מיני דברים מפחידים. מזה בדיוק מתפרנסים הפסיכולוגים!
לא רק שזה לא עוזר, אלא לרוב, זה גורם לאנשים לדשדש בכל מיני טורדנויות ולהחמיץ את החיים. תעשי לעצמך טובה ותקראי קצת בספרים שלי

 

שאול (שם בדוי)

שאלה:

עוגמות נפש עם בן הזקונים. אשתי ואני בעלי מקצוע אקדמאי. יש לנו ארבעה ילדים. הצעיר שנשאר בבית, בן ארבע עשרה. מסרב ללכת לבית הספר. בעיות התנהגות. גם בבית קשה לנו איתו. יש לך רעיון מה ניתן לעשות איתו?

תשובה:

שלום שאול. נחוצים לי הרבה יותר פרטים על מנת לייעץ לכם מה לעשות עם המתבגר שלכם. על כן אתייחס לכך באופן כללי. אם הצעיר בילדים שלכם בן 14, זאת אומרת שאתם מצויים כבר בפרק שהוא פוסט ילדים. הילדים שלכם גדלו והם חיים את חייהם. הצעיר עדיין צפוי להיות עמכם עוד מעט שנים לפני שילך לדרכו. אם אתם טרודים בבעיות שהוא מייצר, יכול להיות שהוא מספק לכם בידור חיוני לכם. כאילו למתוח עוד קצת את הפרק הקודם שבו הייתם עסוקים בגידול הילדים. כאילו שאינכם יודעים מה לעשות עם עצמכם הלאה מכאן. כרגע אינכם מהווים עבורו כתובת לשינוי. הוא כנראה עושה כל מה שמתחשק לו ואין לכם אצלו משקל מכובד היכול לחולל בו שינוי. על כן כשלב ראשון עליכם להשתנות. וכדאי לכם להשתנות!!! כיוון השינוי הוא בשאלה – מה תעשו שניכם, ביחד ולחוד בעשר השנים הבאות? אם תייצרו לעצמכם כיוונים מעניינים ומרתקים שיעשו את החיים שלכם לעשירים ומספקים, לא תזדקקו לאספקת הבעייות שהבן הצעיר מספק לכם. אם תשקיעו בזוגיות שלכם ותרעננו אותה, תצאו מחוזקים וייתכן שהבן יקלע למצב שיהיה חייב להביא אתכם בחשבון ולשנות את מה שטעון שינוי אצלו. השקיעו בעצמכם אפילו על חשבון הטיפול בבן. המציאו לעצמכם תנוחות חדשות בחיי המין שלכם. צאו לרקוד ובכלל הרבו לבלות.
כן, עד כמה שזה יראה לכם משונה הרי ככל שאתם מתעסקים בו, מצבו נעשה רק יותר גרוע. יתכן שאם תשקיעו בעצמכם, זה דווקא מה שיביא לשינוי גם אצלו. בהצלחה. רפי יעקובי. יתכן שכדאי יהיה לכם לבוא אלי לפגישת ייעוץ. או אולי תקראו אחד מספרי – ידידות עם ילדים.